המשחק ככלי לקידום הילדים / ליאת פורז                                         
                          

"דעת מתוך כפייה אין לה קיום בנשמה; לא מתוך אונס ילמד הנער, אלא מתוך משחק", אפלטון.
דבריו של אפלטון מבטאים בצורה המדויקת ביותר את תרומת המשחק לילד. שימוש במשחק הוא הלמידה המשמעותית עבור הילד, במצב זה הוא נעשה בדרך של רצון מצידו של הילד וללא כפייה.
לא אחת הוזמנתי לעבוד עם ילדים המתקשים בלימודיהם, כשהם שמעו שהם מקבלים הוראה מתקנת, התגובות לעיתים קרובות היו שליליות משום שהילדים חוו לא פעם כישלונות בלימודיהם, והלמידה עבורם היא חוויה שלילית ומעוררת תסכול.  אבל כששלפתי את המשחקים שהיו באמתחתי פתאום ראיתי תגובה אחרת של ילדים. מה ששינה את דעתם היה הרעיון שהנה הם הולכים לשחק ולא ללמוד, המשחק למעשה יצר את המפנה - את התחושה החיובית, שהחליפה את ההתנגדות .
המשחק הוא למעשה השפה של הילד. ככל שהילד חשוף יותר למשחקים, כך  יכולת התקשורת שלו היא גבוהה יותר. להציג בפני הילד משחקים רבים יותר משמעותו, להרחיב את השפה של הילד. במהלך משחק מדבר הילד עם חבריו למשחק,מחליף מידע,בורר אפשרויות פעולה כדי לנצח ומכיר מושגים ומילים חדשות הנמצאים בחלקי המשחק.
ההורה המשחק עם ילדו פותח בפני הילד אפשרויות אין ספור ללמידה ולהתמודדות רגשית חיובית.
הורים רבים מגיעים לטיפול עם ילדם הכולל הוראה מתקנת או טיפול פארא–רפואי, ורואים את המטפל משחק עם הילד וחושף את הילד לעולם מושגים וידע דרך המשחק.

למשחק יתרונות רבים :
• חושף בפני הילד עולם מושגים וידע רחבים.
• ההנאה מהמשחק יוצרת הנעה ללמידה, הילד שנחשף למידע חדש מסתקרן ומעוניין לדעת, ולכן מתגברת המוטיבציה שלו ללמידה.
• הילד מתרגל מיומנויות אישיות, חברתיות ורגשיות  שתורמות להתפתחות שלו.
• יוצר תחושה של קרבה בין המשחקים, הורה –ילד,מבוגר-ילד. וחשוב לא לשכוח את הקרבה הפיזית והרגשית הנוצרת בין הילד להוריו כשהם משחקים יחדיו. האינטימיות המשפחתית הזאת יקרה מפז והילד חש שהינה הוא נמצא עם ההורה שלרוב עסוק,מוטרד,לא נמצא בבית ואבא או אמא הם רק שלו ומכוונים רק אליו ולקשר איתו.
• הילד לומד לחכות לתורו, ובכך מתרגל דחיית סיפוקים.כשתורו מגיע הוא למעשה במרכז העניינים.
• ילדים קטנים או כאלו שמתקשים, יכולים לנצח ונוצרת אצלם תחושה של מסוגלות, שתורמת להתפתחות דימוי עצמי חיובי.
• משחק הורה ילד,  מאפשר להורה לקחת אחריות לחינוכו של הילד ולקידומו ופחות להסתמך על אנשי מקצוע שיביאו להצלחתו של ילדם..
 אנשי המקצוע שעוסקים בחינוך הילדים: גננות, מורים לגיל הרך או מטפלים מתחומי הטיפול השונים, צריכים לעודד את ההורים לשחק עם ילדיהם ולהדגיש בפניהם את החשיבות הרבה של המשחק לטיפוח הילד.
על חשיבות משחק חופשי ועצמאי של הילד עם המשחקים השונים,אין עורערין וגם להם יתרונות רבים כמו : יכולת ריכוז ופיתוח משמעת עצמית ללא גורם חיצוני,כמו במשחק רב משתתפים. כאן ,במשחק העצמאי הילד קובע את החוקים,הוא האחראי והוא זה שמתחיל ומסיים את המשחק(לרוב). במשחק עצמאי מתעכב הילד על תחומי משחק שמעניינים אותו יותר והוא אינו חייב לפעול על פי קודים או חוקים שקבע המבוגר.
במקביל ,כפי שנאמר,משחק של ההורה עם הילד מאפשר להורה להפוך לגורם משמעותי בחיי הילד, משום שהוא מתווך את העולם לילדו וחושף אותו למידע שללא התיווך של ההורה, הילד לא יכול או מתקשה היה להגיע אליו.
בהקשר לזה חוקרים חשובים עסקו בנושא התיווך והשפעתו החיונית ללמידה (פיאג'ה ותלמידו ויגוצקי).

איך נדע מהו משחק טוב ואיכותי?
משחק טוב הוא משחק רב מימדי, דהיינו משחק שמאפשר הרחבת אפשרויות המשחק מעבר למה שההוראות מאפשרות.
כאשר הורה בודק משחק הוא צריך לחשוב על מגוון האפשרויות הטמונות במשחק, האם הוא מפתח תחום אחד או שיש בו תחומים  שיתפתחו בעקבות המשחק עם הילד.
לדוגמא:
במשחקי הלוטו הפשוטים, כשאנחנו נותנים לילד בשלבים הראשונים לשחק בלוטו הוא צריך להתאים תמונה מכרטיס לתמונה על הלוח, אבל אם נפתח שיחה סביב משחק הלוטו, כמו למשל מה דומה בכל התמונות על לוח אחד ובמה הם שונים, למה משמשים המוצרים שנמצאים על לוח הלוטו, נתייחס לצבעים השונים לכמויות וכו', נוכל להרחיבה משמעותית את האפשרויות הגלומות  במשחק הלוטו הפשוט  .
כמעט כל המשחקים מפתחים גם  את השפה ומרכיביה.
למשל:נשאל שאלות הקשורות למשחק ומאפייניו.נתעכב על פרטים רלוונטיים של המשחק, כמו למשל מה רואים בתמונה המסוימת ומה אפשר לראות אם הופכים את הקובייה או מחברים אותה לקובייה אחרת. חשוב להתייחס לאופן התשובות של הילד ולנסות להרחיב,לתקן,להשמיט פרטים לא מתאימים. אבל כל זאת ,בעדינות וללא יצירת תחושה של מורה ותלמיד או יצירת תחושה שהילד נתון לביקורת מתמדת.
 
לסיכום: המשחק מאפשר הזדמנויות ללמידה הנכונה והמשמעותית עבור הילד בדרך חווייתית ומהנה שתורמת גם היא כשלעצמה להתפתחותו של הילד במישורים אחרים ,נוסף לכישורי הלמידה שלו.
מעורבות ההורים במשחק היא למעשה מעורבות ההורים בחינוך ילדיהם, וקידומם האישי,מה שמאפשר להם להפוך לגורם המשמעותי  בחייהם .

דוגמאות למשחקי למידה:
1. זיכרון חשיבה / חברת דורון לילד - במשחק לומדים הילדים למנות עד 12 בעזרת משחק זיכרון. המיומנויות הנרכשות במשחק: תרגול, חיבור וחיסור ושיפור הזיכרון החזותי. גילאים : 5-7.
2. צלילים - משחק למידה בו מחברים זוגות כרטיסי תמונות של פריטים מצולמים לצליות שלהם / חברת משחקי יצירה . המיומנויות הנרכשות הן העשרת אוצר מילים, מיומנות חזותית, שיפור תפקודים דו צדדיים של שני חלקי הגוף באמצעות התאמת שני חלקי הפאזל. גילאים: 2-4 .
3. צור צורה /חברת אורדע – משחק להכרת צורות בסיסיות שניתן לשחק אותו בכמה אופנים. מיומנויות נרכשות: התאמה חזותית, מיומנות כף יד,התמצאות במרחב. גילאים: 3-15 .
4. אני מרכיב משפחה / חברת הדים .משחק לוטו וזיכרון להכרת קבוצות סמנטיות ומורפולוגיות. מיומנויות נרכשות: יכולת שליפת מילים מהזיכרון, יכולת מיון לקבוצות. גילאים: 3-15.

ליאת פורז, מנהלת "בית עמי טל-מרכז לשיפור כישורי למידה"
מומחית,יועצת ומטפלת בלקויות למידה בגישה הרב תחומית.


כל הזכויות שמורות ל"דרך המילים-מרכז נעמה למידע חברתי"

 

© כל הזכויות שמורות למרכז נעמה למידע חברתי Simply-Smart | בניית אתרים | קידום אתרים