אלימות במשפחה - כשאבא מרביץ לאמא ולילדים - ספרות ילדים ונוער
משפחה. אבא ואמא,ילדים,כלב וגינה פורחת. וכמובן הרבה אהבה,תמיכה ואושר רב. אבל, משפחה יכול גם שתהיה אלימות פיזית ומילולית, פחד וכאב רב.
ד"ר עפרה אילון בספרה "איזון עדין" אומרת :" אנו נוטים לראות את המשפחה כמקור של אהבה ללא תנאי,המעניק חסות ואינטימיות ... כיצד קורה,אפוא, שבמסגרת זו מתרחשים מקרים של פגיעות?.....
הציפיה הנסתרת היא, שהמשפחה תעניק אושר וביטחון , אך המושג "אלימות במשפחה" עומד בניגוד לשתי ציפיות אלה."
לפניכם ספרות נוער ומבוגרים בנושא אלימות במשפחה.
קריאה בספרים אלה פותחת חלון למה מרגישים ילדים ובני נוער, כשהם חווים אלימות במשפחה שלהם. 
המקלט שהיה לבית / רות רזניק
דרור פוחד פחד מוות מאבא שלו. למה ?
כי אבא מכה מכות רצח את אמא שלו וגם אותו :
"לפעמים הוא מכניס לה כאלה בוקסים בפרצוף שיש לה פנסים בעיניים. הוא גם מפיל אותה לרצפה ובועט בה והופך את השולחנות וצועק ומקלל "... ואז אמא מתחננת על חייה :" אמא צעקה שהוא הורג אותה, ירחם עליה. היא נישקה את הרגליים שלו והתחננה שיפסיק,אבל הוא המשיך ".
את סיפור חייו הכואב הוא מצליח לספר בפעם הראשונה לעמי,הפסיכולוג של המעון לנשים מוכות שאליו ברחה אמא שלו עם ילדיה. בתחילה, הוא מתקשה להיפתח:"לא רציתי לדבר אתו על אבא. זה היה פצע עמוק בלב שלי. כעסתי על אבא נורא,בגלל מה שהוא עושה לאמא ".
אבל,לאט לאט הוא לומד לתת אימון בעמי ומספר לו הכל: "ואני דיברתי ודיברתי, כאילו איזה פקק גדול נפתח לי בלב. והרגשתי שאני כבר לא מתבייש כל כך".
כשנדמה היה שדרור מתרגל לחיים במעון ונרגע קצת,מתעורר שוב הפחד מהאבא –מפלצת בסיטואציה משמחת לכאורה, כשהוא נרשם לבית ספר חדש :" אסור שידעו את הכתובת שלנו. אולי יתנו אותה לאבא שלי? הוא עוד יכול לבוא הנה ולהרביץ לנו".
וכאילו לא די בזאת, דרור אחוז בעתה מהאפשרות שהמורים והתלמידים יחשבו "שעזבנו את הבית בגלל שאני לא בסדר..לא רציתי שידעו שהכל קרה בגללי. בגלל שצעקתי וביקשתי מהשכנים עזרה ובגלל שפתחתי למשטרה את הדלת וגם סיפרתי לשוטרים שראיתי הכל...מה הם יחשבו עלי?
שהלשנתי על אבא שלי?".
כמו כל ילד מוכה וכזה שחווה אלימות בין הוריו, חושב דרור שהוא אשם . הוא חרד מתוצאות המעשה האמיץ שעשה כשהזעיק עזרה לאמא הפצועה וסיפר לשוטרים מה קרה באמת, למרות שאבא ניסה לגרום לו לשקר לשוטרים:" נכון שזה מה שקרה,דרורי?תספר לשוטר איך אמא קיבלה מכה מהקצה של המיטה!"
ומה עם אמא ? מה הוא מרגיש כלפיה ?
הוא אוהב אותה אבל כועס שלא עמדה מול אביו והניחה לו להתעלל בה:" אני אוהב אותה ,אבל כעסתי שהיא שותקת לאבא ולא מחזירה לו מכות.
איזו מין אמא חלשה זו?"
מערכת רגשות קוטביות ומנוגדות,מבלבלות וכואבות וכולן בליבו הקטן של ילד בן תשע.
ולחשוב שילדים כמו דרור קיימים בכל מקום בארץ ורק חלק קטן מהם חווה סוף טוב כמו בסיפור של דרור,כשאמא מוצאת דירה ויוצאת עם ילדיה לחיים חדשים.
את סיפורו של דרור כתבה רות רזניק , שייסדה שלושה מקלטים לנשים מוכות במסגרת פעילותה המתמשכת נגד אלימות נגד נשים.
מה שגיימי ראה / קרולין קומן
"כשג'יימי ראה אותו זורק את התינוקת
ראה איך ואן זורק את התינוקת הקטנה
איך ואן זורק את אחותו הקטנה נין
כשג'יימי ראה איך ואן זורק את אחותו התינוקת נין.אז הם עברו משם.עוד באותו הלילה."
.
הספר המיועד לנוער מספר על ג'יימי, נין ואמא שגרים עם ואן, שלילה אחד פשוט זרק גבוה באויר את אחותו התינוקת,שניצלה בזכות אמה שתפסה אותה באויר אל חיקה.
המשפחה הקטנה ברחה מגבר מכה אבל התקשתה להתגבר על תוצאות האלימות שהן הפחד והאימה:" אלוהים אדירים,ג'יימי,אנחנו פוחדים –אנחנו פשוט מתים מרוב פחד.והפחד יושב עמוק כל כך בתוכנו שאנחנו לא יודעים אפילו איך מרגישים אנשים שחיים בלעדיו".
ומיד בהמשך היא מתייחסת לפחד מאלימות במשפחה כאל סוג של אחיזת עיניים. משום שכשהפחד הופך לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום,"שוכחים שזהו פחד ומתחילים להרגיש שכך צריך לחיות והחיים עם פחד אלה הם החיים".
ודברים אלה של פאטי, מהווים אחת התשובות לשאלה הכואבת של דרור : "איזו מין אמא חלשה זו"?
אבל,לא אישה כפאטי תסכים לחיות כך והיא פועלת כל הזמן כדי להרגיע,לשכך כאבים ולהפוך את עולמו של ג'יימי לבטוח ומוגן.
אבל,פתאם,משום מקום,מופיע בביתם הקט, ואן, זה שזרק את נין התינוקת. ואמא פאטי עומדת מולו,חזקה ובטוחה בעצמה,כשג'יימי לצידה והגבר המכה שעכשיו נראה "רזה ,כפוף, עצבני, אבל גם נטול חיים וחרב כמו שהיה אחרי שזרק את התינוקת,אחרי שזרק את נין ".יוצא מהבית כש"זנבו בין רגליו" , מה שנקרא.
את ההגדרה של אמא של ג'יימי לפחד כ"אחיזת עיניים" אפשר לקשר לאהבתו הגדולה של ג'יימי למעשי קוסמות שגם הם סוג של אחיזת עיניים.
אותם קסמים שהוא אוהב מופיעים גם באירוע הטראומטי כשראה את נין עפה באויר:" אולי זה היה מין קסם דומם-המעוף והנחיתה. אולי הוא היה עד להצגת הקסמים בגדולה ביותר מאז ומעולם,ואמו חוללה את הקסם הזה, עם נין (וגם עם ואן..)".
ספר קשה לקריאה,על נושא כואב ויחד עם זאת משרה אופטימיות ותקווה לסוף טוב. כבר בעמוד הראשון, כשאמא, ג'יימי ונין עזבו את הבית כבר באותו לילה. :"בשבילך ובשביל נין,בשביל שניכם. אני אמצא לנו מקום שנהיה בו,ויותר לא יקרה לנו שום דבר".
את הספר כתבה קרולין קומן, שזכתה במדליית הכסף של פרס ניברי לשנת 1996.

עיניים ירוקות מוזרות / ג'ויס קרול אוטס
לפרנקי בת ה-15 היה כל מה שרק אפשר היה לדמיין: בית גדול ומפואר, אבא כוכב טלוויזיה מפורסם, אמא מבינה ואח גדול חורג וגם אחות קטנה.
לכאורה משפחה מהסרטים. אבל, המשפחה "האידיאלית" הזו הסתירה בתוכה סודות אפלים של פחד והתעללות פיזית ורגשית של "מר אבא מפורסם".
בניסיונה להתמודד עם המציאות המשפחתית הקשה,מאמצת פרנקי "אני" נוסף, אחר, נועז וללא עכבות. כזה שמייצג את מה שהיא מרגישה וחושבת באמת וכל מה שהיתה רוצה לעשות.
לאותו "אני" קוראת פרנקי "עיניים מוזרות פריקיות", כינוי שנתן לה הבחור, מתחילת הסיפור שניסה לאנוס אותה במסיבה אחת.
לאט ובבטחה, כמו בספר מתח משובח, מובילה הסופרת את פרנקי במסע אישי כואב ומיוסר לגילוי האמת על אבא, אמא והיחסים ביניהם. מסע משפחתי, אבל, בעיקר מסע אישי שלה.
"ספר מזעזע, לא יכולתי להירדם בלילה". סיכמה ירין בת ה-16 שסיימה לקרוא את הספר.
"הזדעזעתי יותר ממה שלא היה כתוב, ממה שעלה בין השורות. הסופרת השתמשה ב"שפה רזה" ולא השתוללה עם סצינות רגשניות סוחטות דמעות".
ירין הזדעזעה במיוחד מהתיאור של סמנטה הקטנה שפוחדת פחד מוות מאבא ולא מעיזה אפילו לבכות לידו:" יכולתי לראות שהיא בוכה בסתר,כי היא ידעה שבכי מרגיז את אבא".
כשהיא מעזה לבכות,מגיעה התגובה :" הוא תפס את אמת היד שלה ועיקם אותה וסמנטה יבבה כמו גור פצוע וכרעה על ברך אחת".
אבל,ליבה של העלילה הוא יחסו של האב לאמא שמעדיפה להיכנע לאיומיו,לאלימות הפיזית והרגשית שהוא מפעיל כלפיה והכל כדי שלא יאונה רע לילדיה.
גם כאן,כמו בסיפור של דרור, כועסת פרנקי על אמא. כועסת ואוהבת. כועסת ודואגת: "הקול של אבא נשמע הגיוני, תחת שליטה... הקול השני, החלש יותר קול גבוה של אישה - אני חשה בוז כלפיו. הקול העמוק יותר מתגולל עליו, מוחק אותו".
התפנית בעלילה מתרחשת כשאמא פשוט נעלמת ואיננה. ואז יוצאת פרנקי למסע חייה, נחושה והחלטית ומגלה לזוועתה שאביה רצח את אמא שלה ואת הידיד שלה.
גם כאן, מופעלים עליה לחצים לא להפליל את אבא. היא משקרת לחוקרי המשטרה, אבל מחליטה לצעוק את האמת ומפלילה את אביה.

© כל הזכויות שמורות למרכז נעמה למידע חברתי Simply-Smart | בניית אתרים | קידום אתרים