מומחים כותבים

חג חנוכה עומד בפתח והמאמר שכתבה שרה שוב על איך לספר את סיפור חנוכה בגן,מתאים גם להורים שרוצים קצת לדעת על מאחורי הקלעים של העלילה ההיסטורית

איך לספר את סיפור חנוכה בגן 

כיצד לספר את סיפור החנוכה  - הערות והארות / שרה שוב         

 כדאי להפריד בין הסיפור ההיסטורי של מלחמת המקבים

לבין האגדה על נס פך-השמן.

הסיפור ההיסטורי כולל את גזירות אנטיוכוס, את מרד המקבים

וניצחונם על היוונים, את טהור המקדש ואת חנוכתו. המקור לסיפור זה

הוא בספרי המקבים (או בתרגומם האחר: ספרי החשמונאים). ספרים אלה

נכתבו מלכתחילה כספרים היסטוריים.

האגדה על נס פך השמן  מופיעה בתלמוד הבבלי, שנחתם כמה מאות

שנים אחרי ההתרחשות ההיסטורית ואחרי שנכתבו ספרי המקבים.

 

כאשר מספרים את שני הסיפורים ברצף אחד, נוצר רושם שהאגדה

העל-טבעית על פך השמן היא עובדה היסטורית. ואין זה כך. על כן את הסיפור ההיסטורי ראוי לספר בנפרד, ולסיים אותו בטהור המקדש ובחנוכת המקדש. במסגרת זו חשוב לספר שהעלו אור במנורת המקדש, מבלי להזכיר את הנס.

את אגדת נס פך השמן מומלץ לספר בנפרד, (עם או בלי לומר שזוהי אגדה).

 

פתיחה וסיום   (ראו השלמה בסעיף 6 ערכים - המקדש כסמל)

בגיל הרך מומלץ לפתוח בתיאור המקדש וכליו ומעמדו המרכזי בחיי עם

ישראל, ולסיים ב'הפי אנד':  תיאור חנוכת המקדש על ידי המקבים

והולדתו של חג החנוכה.

 נקודות שחשוב להדגיש בסיפור:

א. בית המקדש - תפקידו הפולחני (טקסים, כלי המקדש: מנורה, מזבח)

   מראהו, יופיו ומרכזיותו בחיי עם ישראל (עליות לרגל).

ב. מאפייני הניגוד בין אמונת ישראל ובין האמונה האלילית של דת יוון.

ג. המתייוונים התבטלות תרבותית בפני החזק והעשיר. ויתור על זהות

    יהודית ועל תרבות ישראל.

ד. חדירת היוונים למקדש, ביזתו, חילולו והעמדת הצלם בהיכל, הקרבת

   חזיר טמא על המזבח.

ה. גזירות אנטיוכוס פרוט:  איסור על לימוד תורה; איסור על קיום ברית

   המילה; איסור על חגיגת שבתות וחגים; צווי להשתחוות לצלם; צווי

   אכילת חזיר.

ו. דבקותם של מתתיהו ובניו ושל הלוחמים אשר הצטרפו אליהם

   באמונתם בתורה. נכונותם להקרבה, מאבק הגבורה שלהם מעטים

   מול רבים כנגד צבא אנטיוכוס.

ז. הסיבות לניצחונם: הם נלחמו על נפשם ועל נפשות נשיהם וטפם. הם

   נלחמו על תורתם ועל ארצם.  (בניגוד לצבא אנטיוכוס שהיה צבא של

   שכירי חרב, שלחמו עבור בצע כסף ועבור כבוד.) הייתה להם עדיפות על

   היוונים בכך שהם לחמו בארצם, שאותה הכירו היטב. בכך שהם היו קלי

  רגליים, משוחררים משריון הברזל הכבד שעטו חיילי צבא אנטיוכוס.

  (השיריון הכבד מועיל בקרב המתנהל על אדמת מישור, אך מכביד מאוד

   על הלוחמים בארץ הררית כמו ארץ ישראל).

ח. תיאור המפגש הטראומתי בין המקבים לבין בית המקדש המחולל

    והמוזנח. הצער והבכי. השיפוץ והטיהור. החגיגה הגדולה, כולל עליה

   לרגל מכל חלקי הארץ, חנוכת המזבח והדלקת המנורה.

 

אמת היסטורית: בגיל הרך אי אפשר להרחיב בתיאורים היסטוריים.

יחד עם זאת חשוב להימנע מתיאורים היסטוריים מסולפים.

למשל, העיבוד שהופיע בספר "מה אספר לילד" סופר במשך שנים רבות

והתקבע בזיכרונם של רבים ששמעו אותו בילדותם. לפי עיבוד זה לפני

שנים רבות חיו אבותינו על אדמתם בשלום ובשלווה (הכפרים שלהם היו

הכי יפים וכו') והנה יום אחד בא צבא גדול של יוונים ובראשם

אנטיוכוס, וכבשו את הארץ ("השדות היפים שלכם לנו יהיו! " וכו'). 

אחר כך גזרו גזרות נגד הדת, וגזרות אלה, כך משתמע, הן שגרמו ליהודים

להתייוון מתוך פחד.

העובדות ההיסטוריות הן:

א.   ארץ ישראל נכבשה מידי הפרסים על ידי צבא יוון בהנהגת אלכסנדר

    מוקדון כ - 150 שנים לפני פרוץ המרד. היוונים ששלטו בארץ לא

    ביקשו לגזול אותה מידי תושביה. מרד המקבים לא היה אפוא תגובה

    לכיבוש, כי אם תגובה לגזרות הדת של אנטיוכוס. כל עוד לא התערבו

    השליטים בחיי הדת לא פרץ מרד.

ב.  ההתייוונות הייתה תהליך רצוני. התרבות ההלניסטית המפותחת קסמה

    לרבים, ובעיקר לתושבי הערים שבאו אתה במגע קרוב. הם התבטלו

    בפניה וחיקו אותה.

ג.  המלחמה החלה כסכסוך פנימי בין המתייוונים לבין החסידים הנאמנים

   לתורה.

ד. אנטיוכוס גזר גזרות נגד דת ישראל מסיבות פוליטיות ותרבותיות.

   הרצון לעזור למתייוונים היה אחד משיקוליו.

בחירה שקולה

הבחירה מה לספר ומה לא לספר מתוך חומרי הסיפור ההיסטורי, צריכה

להיעשות מתוך שיקולי-דעת גם דידקטיים וגם ערכיים.

למשל: בספר המקבים מסופר על יהודי ממודיעין שהתנדב להקריב חזיר

בפומבי. מתתיהו התנפל עליו ודקר אותו למוות לעיני הכל. זהו גילוי של

קנאות דתית קיצונית. חישבו על הנזק שיש בסיפור כזה למאזין בגיל הרך.

גננות אוהבות לספר את הסיפור על אלעזר, שדקר את הפיל ונמחץ תחתיו

למוות. זהו אמנם סיפור על הקרבה, אבל התבונה שבמעשה מוטלת בספק.

לעומת זאת, בתיאורי האיסטרטגיה של יהודה המקבי ובדברי העידוד שלו

ללוחמיו יש דוגמאות מצוינות של מנהיגות אמיצה, נבונה ואחראית.

 

ערכים שראוי להדגישם במהלך הסיפור, ושעשויים לשמש אמות מידה

לבחירת מרכיבי הסיפור.

ניצחון במלחמה אינו ערך ולכן גם אינו מהווה מטרה כשלעצמה:

העמדת הניצחון כ"ערך" שראוי לחנך עליו בעצם מזמינה ייזום של

מלחמות וכיבושים, כפי שהיה מקובל בעולם עד למאה ה - 20.  כובשי

ארצות נחשבו לגיבורי מלחמה, שסגדו להם והעריצו אותם. גם ילד גדול

וחזק ייזום מעשה תוקפנות כלפי ילד חלש ממנו, על מנת לנצחו ולהיראות

כ"גיבור". הניצחון אינו ערך, כי אם אמצעי להשגת מטרה קיומית או

ערכית. המקבים נלחמו על אמונתם ועל חייהם. הם נלחמו כדי להשיג

עצמאות רוחנית, דתית, תרבותית, ובסופו של דבר גם מדינית. הניצחון

שרת מטרה זו. ניצחונם הונצח בחג שנקרא חג החנוכה, ולא חג

הניצחון, משום שחנוכת המקדש סימלה את מימוש המטרות שלמענן

נלחמו.

 

גבורה איננה באה לידי ביטוי רק בשדה הקרב. (ואיננה מצ'ואיזם, כוחנות,

תוקפנות) -  גבורה היא ערך, המתואר ביהדות ככיבוש היצר. בעת מלחמה באה

הגבורה לידי ביטוי בנכונות להקרבה, שהיא כיבוש יצר הקיום. בעת שלום באה

הגבורה לידי ביטוי בכיבוש יצרים כמו גאווה, כעס, תוקפנות וכדומה על מנת

לשמור על השלום. הגבורה נבחנת לא רק על פי המעשה אלא גם על פי מטרת

המעשה. לא כל גילוי של אומץ-לב הוא מעשה גבורה. אם מעשה נעשה מתוך

אומץ לב, אך למטרת רווח אישי בלבד, או למטרת עשיית רושם הוא לא

ייחשב כגבורה.

 בית המקדש כסמל: בית המקדש עומד במרכזו של סיפור חג החנוכה. נעמי שמר בשירה: "ייבנה המקדש" מציגה אותו כסמל להגשמת הציונות

ולבניין הארץ, ולא כאיזו שהיא מטרה ממשית - אקטואלית פוליטית.

בימים אלה, המלווים בחרדה מפני קבוצות מטורפות, המבקשות לפוצץ

את מסגדי הר הבית על מנת לחדש את בניין בית-המקדש - כדאי לעמוד על

המשמר, שבית המקדש יישאר בחזקת סמל עתיק לעצמאות עם ישראל

בארצו. (מי מאתנו רוצה להחזיר את עבודת הקורבנות שחיטת בהמות

ושרפתן על המזבח שהייתה נהוגה בזמן העתיק?).

 מתוך- אתר החגים של שרה שוב

 

עוד מאמר חדש על נושא שתמיד יהיה רלוונטי וחלק בלתי נפרד מחיי הורים לילדים קטנים.

הקניית הרגלי שינה לתינוקות ופעוטות

יפעת שביט

מדריכת שינה

מומחית לחינוך בגיל הרך (M.A.)

 

מי מאיתנו לא חווה, במהלך השנים הראשונות של גידול הילדים, לילות רבים ללא שינה?

זוכרים את הימים בהם הלכנו טרוטי עיניים לעבודה, מייחלים לרגע מתוק של שינה עמוקה ללא הפרעות? את אותם הרגעים באמצע הלילה בהם היינו מוכנים לעשות  ה כ ל  כדי לזכות בעוד שעת שינה?

מסתבר שיקיצות ליליות בתקופת הינקות הן תופעה נפוצה ומוכרת. האם זה מנחם אותנו, ההורים, באמצע הלילה? לא ממש.

החדשות הטובות הן שניתן להשפיע על הרגלי השינה של התינוק או הפעוט ובכך לשפר את איכות השינה הן שלו והן של הוריו.

 

את הפרעות השינה ניתן לחלק  לשני סוגים: הפרעות על רקע רגשי-התנהגותי והפרעות על רקע פיזיולוגי הקשורות לשעון הביולוגי.

ההפרעות מהסוג הראשון נפוצות יותר והבשורה המשמחת היא שהן נתונות בד"כ להשפעה, באמצעות שינוי דפוסי ההתנהגות של ההורים. גם הפרעות שינה הקשורות לשעון הביולוגי ניתנות להשפעה ולשיפור.

 

ילדים מושפעים מהתנהגות הוריהם ומגיבים אליה. וכך, כמו שאנו מקנים לילדינו הרגלי ניקיון , הרגלי אכילה והרגלי התנהגות, אנו יכולים ללמדם הרגלי שינה בריאים.

הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא כמובן "הטיפול המונע". הכוונה היא ליצירה של הרגלי שינה בריאים מלכתחילה: הרדמות עצמאית של הילד במיטתו, ללא תלות בגורם כלשהו או במעורבות של ההורים וכך גם ביקיצות הליליות.

יש לציין עם זאת, כי בתקופת הילדות המוקדמת חלים שינויים תכופים אצל הילד, הנובעים ממעברים בין שלבי התפתחות ומצמיחה פיזית. שינויים אלה משפיעים לא פעם על דפוסי השינה של הילד ועלולים לשבש הרגלי שינה בריאים שכבר נרכשו. התייחסות לשינויים שעובר הילד מחד ושמירה על ההרגלים שכבר נרכשו מאידך, מאפשרות להחזיר את המצב לקדמותו.

 

הורים רבים ודאי שואלים את עצמם מה עושה מי שלא נקט טיפול מונע וכעת לילותיו לבנים,  עם יקיצות מרובות, או ערביו ארוכים, עם השכבות שנמשכות אל תוך הלילה?

כבר הזכרנו את החדשות הטובות: אפשר להשפיע על הרגלי השינה של ילדינו היקרים!

 

איך מתחילים?

לפניכם מספר עקרונות שיסייעו לכם:

 

·       ודאו שהתינוק שלכם מבחין בין יום ולילה ולא מבלבל ביניהם – ישן ביום וער בלילה. אם הוא עושה "יום הפוך" עליכם ליצור עבורו את ההבחנה: בלילה האור עמום/חשוך, שקט, אין משחקים ואין דיבורים. בקיצור מינימום גירויים ותקשורת.

·       צרו שיגרת השכבה – רצף קבוע ויום יומי של פעולות, באמצעותו לומד התינוק להתכונן לשינה. שיגרת השינה מתחילה כשעה, חצי שעה לפני השינה ויכולה לכלול למשל: ארוחה, אמבטיה, שיר/סיפור חיבוק ולמיטה.

·       למדו לזהות את סימני העייפות של ילדכם - הקפידו להשכיבו לישון בסמוך לגילויי העייפות שלו (רצוי תוך חצי שעה).

·       רצוי וכדאי ששני ההורים (או אדם נוסף אחר) יהיו מעורבים בתהליך -  בכדי למנוע היווצרות תלות באדם אחד.

·       נחישותהמסרים שילדכם יקבל מתגובותיכם יושפעו מאוד ממידת נחישותכם לקיים את התהליך במלואו. מידת הביטחון שיחוש התינוק בתהליך השינוי, קשורה באופן ישיר לאמונתכם בדרך ובחשיבותה לילדכם ולכם.

·       עקביות - העקביות תסייע לילדכם ללמוד ולהפנים את הרגלי השינה החדשים. לכן התמידו במנהגכם.

·       הדרגה-  שינוי הרגלים הוא תהליך לא קל, בו נדרש הילד לוותר על דפוסי התנהגות מוכרים לטובת דפוסים חדשים. לכן חשוב לבצע את השינוי בשלבים ולהתקדם בצעדים קטנים.

·       למדו את הילד להירדם במיטתו באופן עצמאי – חשוב שההרדמות הסופית תעשה במיטתו. אם הילד אינו רגיל לישון במיטתו, יתכן שבשלבים הראשונים יזדקק לעזרתכם בתהליך ההרדמות. לאחר שיתרגל, צמצמו בהדרגה את מעורבותכם בתהליך ההרדמות שלו.

·       נתקו את הקשר בין ההרדמות לגורמים היוצרים תלות – אל תאפשרו לו להירדם למשל תוך כדי אכילה, נדנוד וכדומה. 

 

העקרונות הנ"ל יכולים לסייע לכם בהקניית הרגלי שינה בריאים לילדיכם.

 יחד עם זאת, חשוב שתדעו שמדובר בתהליך המלווה בד"כ בהתנגדות ומחאה של הילד כלפי השינוי שאתם מבקשים לבצע בהרגליו. לכן, על מנת להגיע לתוצאות הרצויות, עליכם ההורים לגייס נחישות, עקביות ועמידות להתנגדות הילד, מתוך ידיעה שבטווח הארוך גם הוא וגם אתם תרוויחו שינה איכותית יותר.

אם אתם מתקשים בכך פנו לאיש מקצוע שיספק לכם תמיכה וסיוע ויבנה עבורכם תכנית מתאימה לשינוי הרגלי השינה של הילד.

 

בהצלחה

וליל מנוחה!

 

 

 

כל הזכויות שמורות ©

 

 

 

אימון ילדים המתמודדים עם הפרעות קשב / שוש אריה
ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADD/ADHD) הינם לרוב אינטליגנטים מאד אך אינם עומדים בציפיות ההורים ו/או המורים שלהם. בנוסף לכך, תלמידים אלה רואים את בני כיתתם, אותם הם תופסים כמי שאינם בקיאים כמותם לעיתים, מטפסים דרך משימות דידקטיות, אשר הם לרוב אינם יכולים להתחיל בהן, שלא לדבר על סיומן.
> להמשך המאמר
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

מיהי האימא הטובה דיה? / רויטל רגב
חלק בלתי נפרד ממוסד האמהות הוא רגשי האשם הנלווים להפיכתה של אישה לאם. רגשי אשם המתייחסים למידת כשירותה להיות אמא טובה, על פי הקריטריונים המקובלים כיום.
אמא שתאהב, תטפל, תדאג, תטפח, תתמוך ותציל את ילדיה היקרים מכל צרה. אבל, איך עושים זאת כשאמא צריכה גם לעבוד, לפתח קריירה, להיות רעיה ומאהבת ועוד תפקידים רבים ומגוונים?
> להמשך המאמר
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

המשחק ככלי לקידום הילדים / ליאת פורז                                
"דעת מתוך כפייה אין לה קיום בנשמה; לא מתוך אונס ילמד הנער, אלא מתוך משחק", אפלטון.
דבריו של אפלטון מבטאים בצורה המדויקת ביותר את תרומת המשחק לילד. שימוש במשחק הוא הלמידה המשמעותית עבור הילד, במצב זה הוא נעשה בדרך של רצון מצידו של הילד וללא כפייה.
> להמשך המאמר

© כל הזכויות שמורות למרכז נעמה למידע חברתי Simply-Smart | בניית אתרים | קידום אתרים