ספרות נוער ומתבגרים

ספרות נוער ומתבגרים הינה תחום מוזנח בלשון המעטה. סופרים טובים ומוערכים אינם מרבים לכתוב לבני נוער והמו"לים לא גיבשו דיעה האם בני נוער הם ילדים או מבוגרים.
גם השינוי בטווח הגילאים הכלולים בקטגוריית מתבגרים מוסיף לבעייתיות שבתחום. משום שאם פעם גיל ההתבגרות הסתיים בגיל 18, היום,אומרים מומחים, הוא מוסיף לעצמו עוד כמה שנים ,אפילו עד תום תקופת  השירות הצבאי.
גם תחילת גיל ההתבגרות ,השתנתה והיום אפשר למצוא ,מי שנקרא,עד לא מזמן ילדים,מתבגרים מלאי הורמונים ומאפיינים נוספים. 

 אריאנה מלמד בכתבה המצויינת שלה  מסבירה היטב את הבעייתיות הגלומה בקטגוריה כזאת ואת הפתרונות המוצעים.
"תסתכלו להם בעיניים" / אריאנה מלמד /
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3426537,00.html

"נוער" הוא קטגוריה אמורפית בחייהם של בני אדם, מבחינת המו"לים מדובר בבני 12-16, הם בעייתיים נורא, רובם לא קוראים, צריך לספק להם מגוון של ספרים שמתאימים לחייהם, קשה לעשות את זה, כולנו מחפשים את ההארי פוטר הבא ולא כל כך מוצאים – והאמת? אין לנו מושג ירוק מה הם יכולים, רוצים ויודעים לקרוא.
את המשפט האחרון, כמובן, לא יעזו לומר לבת השלוש עשרה. הם יארזו אותו במלים אחרות ובמיזמים כלכליים שנועדו לברר מה היא רוצה: מו"לים אמריקניים, בשוק גדול שבו ההשקעות הן עצומות והסיכויים לנפילה – גדולים אף הם, מעסיקים בצד הלקטורים הבוגרים ועורכי הספרים נשואי-הפנים גם קבוצות מיקוד של בני נוער, שאמורות להחליט אם עוד עלילת התאהבתי-בחנון או בכיתי-כשהורי-התגרשו תרגש את קהל היעד שלהן.
....הרי הם לא מטומטמים. הם יודעים להעריך איכות כשהם נתקלים בה, והם לבדם יודעים בדיוק גמור מה נכון ומה לא נכון לחייהם. זה לא היה משרד החינוך שהפך את "מישהו לרוץ איתו"  (של דויד גרוסמן) להצלחה היסטרית.  זו היתה הכתיבה המשובחת שלא זלזלה לרגע בקוראים, זו היתה עלילה הסוחפת כל כך בשל הרלוונטיות המוחלטת שלה לפרק-חיים בו סמים, בתים הרוסים, אהבות מהוססות ,חלומות על חיי עצמאות ופחד עצום מכל אלה מעסיקים את הנפש בעוצמה ובחריפות שכבר לא יהיו שם בעוד כמה שנים. אבל למה יש רק מישהו אחד לרוץ איתו?
 מדוע – הייתי שואלת את המו"לים – אינם פונים בצורה מאורגנת לסופרים רציניים ובעלי שיעור קומה, ומסבירים להם שאנחנו זקוקים בדחיפות לסיפורת מעולה, פרי עטם של יוצרים טובים ומוערכים, ואיננו מוכנים להסתפק בתחליפים נוסחתיים שאולי מדגדגים את דמיוננו, אבל לא מותירים שם רושם עז?
כי הרי רוב ההיצע שמנחיתים עלינו (בצירוף העידוד לקרוא כדי להיות משכילים יותר, או מצליחים יותר או משהו) מתחלק לשלושה חלקים בלתי שווים של בינוניות:  1. ספרי-יחסים, כאלה שפונים בעיקר לעלמות בנות 13
2. פנטזיה – שאמורה ללכוד את דמיונם של בנים ובנות גם יחד. 
3.  ספרי-תיכון, ספוגים בהתרחשויות רומנטיות משעשעות ונמתחים כמו מסטיק, וגם זה לבנות.
הרפתקאות? כמעט יוק, כאילו שגדלנו מדי. בלשים? לא, זה מתאים יותר לחבורות של ילדים. דילמות מוסריות? כמעט שאין, כי בני נוער לא אמורים להתעניין בכגון אלה.
רומן היסטורי? רק אם הוא ציוני מאוד, נוטף לאומיות מעיקה וערכים מוספים האהובים כל כך על קריקטורות-של-מורות.
ומעבר לז'אנרים, מתי לאחרונה יצא לכם לקרוא ספר שחוצה את גבולות הגיל והוא פשוט משובח בזכות עצמו, פשוט בזכות אמנות הכתיבה שלו?
בשנה האחרונה קראתי המון ספרי-נוער. לבד מ"מלחמת השוקולד" הוותיק של רוברט קורמייה, שתורגם סוף סוף לעברית, לא מצאתי אפילו כותר אחד שהייתי נותנת בשמחה כמתנה לבת 13. הייתי מספרת לה במקום זה שההוצאות הגדולות בישראל החליטו להסתער על פלח השוק שלה באופן ממוקד, או מפולח, או משהו אחר מעולם השיווק, ולצערי מצאתי בספרים שלהן עדויות רבות מדי למבוכה ולחוסר אפשרות להבין עד כמה חייהם של הצרכנים הפוטנציאליים שונים מן החיים המוצעים להם בספרים ש"מתאימים לגילם".
בחיים החדשים הללו, שרוויים בתקשורת בוגרת, כבר אין "נושאים ראויים" וכאלה שלא. הכל ראוי, מביוגרפיה של נינט ועד לספר שעניינו אלימות בתוך המשפחה, או מרד ראוי של בני נוער במבוגרים עריצים, או ספר על חייהם של אנשים צעירים מאוד במלחמות גדולות ממידתם. הבידול בין החיים שמבוגרים רוצים לייחס לנוער ובין החיים האמיתיים של כבר-לא-ילדים ועוד-לא-נוהגים חייב להיעלם, ובאמת שיפה שעה אחת קודם.
 ובחיים החדשים הללו, בדיוק כמו בחיי המבוגרים, הקוראים ראויים לכבוד: בהיצע הספרים המיועדים להם, "כבוד" פירושו מגוון גדול יותר של ז'אנרים ונושאים, הקפדה גדולה יותר על רלוונטיות, כתיבה משובחת יותר. תנו להם ספרים כאלה, שיהיו מעניינים יותר מן הטלנובלה התורנית או מ"כוכב נולד" והם יקראו.
 אנחנו כאן ,ב"דרך המילים" נציע לכם ספרים חדשים וישנים,פופולרים וגם כאלה שנשכחו קצת והעלו אבק במדפים צדדיים. אבל, כולם ספרים שאנחנו מאמינים שידברו אל ליבו ונפשו של המתבגר המצוי וגם כאלה שמעצם היותם טובים ומשוב

© כל הזכויות שמורות למרכז נעמה למידע חברתי Simply-Smart | בניית אתרים | קידום אתרים